אכול כפי יכולתך ביפן!

הרבה דברים נאמרים על יפן, אבל עבורי יפן תהיה לעולם בירת המסעדות העולמית.

בשל תרבות העבודה ותנאי המגורים ביפן, בעיקר בערים הגדולות, התפתחה בה תרבות שבה רוב האנשים אוכלים בחוץ מספר פעמים בשבוע, ורווקים למשל אוכלים בד"כ כל יום בחוץ שכן זה יותר זול מלבשל בבית לאדם אחד.

ביפן יש קרוב לחצי מיליון מסעדות, והיא המדינה עם היחס הגבוה בעולם של מסעדות פר אדם – מסעדה אחת לכל 266 אנשים! במקום השני נמצאת ארה"ב עם 500 איש למסעדה (כלומר ביפן זה פי שניים).

לפיכך, יש תחרות עצומה בין המסעדות והן עושות כל מה שאפשר כדי למשוך סועדים, במיוחד בזמן התחרותי ביותר – ארוחת הצהריים.

מי שהיה ביפן ודאי שם לב שכמעט כל המסעדות מפרסמות בחזית שלהן שלטים צעקניים וצבעוניים עם תמונות מגרות של המנות המוגשות במסעדה. ברבות מהמסעדות יש חלון תצוגה עם דגמי פלסטיק ריאליסטיים להפחיד של המנות המוגשות בה לצד המחירים שלהן ואפשרויות שונות של שילוב.

*אבל הדבר המעניין ביותר בעיני הוא ה"אכול כפי יכולתך" – Tabe houdai!*

טבה- הודיי (ככה זה נראה ביפנית – 食べ放題) זה כשמסעדה מציעה מבחר של מנות שניתן להזמין מתוכן ללא הגבלה של כמות במחיר קבוע מראש, בד"כ בפרק זמן מוגבל (בין שעה וחצי לשעתיים ברוב המקומות, אבל לעיתים ללא הגבלת זמן). לטבה הודיי ניתן לפעמים להוסיף מבצע "שתה ככל יכולתך" – נומי הודיי Nomi houdai (וביפנית – 飲み放題), שכולל משקאות קלים וחריפים.

זה מעניין כי זה דבר שכמעט לא רואים בישראל אבל ביפן הוא נפוץ מאוד.

אך, אבוי – אליה וקוץ בה.

הבעיה המרכזית עם טבה-הודיי היא שברוב המסעדות כל הטוב הזה מופיע ביפנית בלבד. כלומר מסעדות מפרסמות שהן עושות טבה הודיי ביפנית בלבד, התנאים למבצע מפורסמים רק ביפנית, וכל מיני פרטים חשובים נוספים – ביפנית בלבד.

זה קוץ רציני כי זה כל כך משתלם דווקא לתיירים שרוצים לנסות כמו שיותר מאכלים מקומיים בזמן ותקציב מוגבלים, ודווקא להם זה הכי פחות נגיש.

למי מבינכם שיודעים יפנית – מעולה! תרשמו לעצמם את שתי המילים האלו ותפצחו בדיאטה החל מעכשיו. אם תחפשו ביוטיוב או בגוגל את מילת המפתח 食べ放題 תגלו עולם מופלא של חוויות קולינריות חדשות.

לאלה שלא- אני מציע כמה אופציות.

1. למרות שאתם לא יודעים יפנית, לנסות לזכור את המילה 食べ放題 – יש בה שלושה קאנג'ים (סימניות סיניות).

הראשונה אומרת -אוכל, השניה אומרת – לשחרר/להתיר והשלישית אומרת – נושא/עניין. אם תדפיסו את המילה הזו בגדול תוכלו להציץ בה מדי פעם, לנסות לזכור את הצורה של הסימניות שבה, או אולי להראות אותה למישהו ברחוב או במלון כדי שיוכל להכווין אתכם.

2. לבקש במלון או במרכז מידע כלשהו שיתנו לכם המלצה על מקום שיש בו טבה-הודיי, עם הוראות מפורטות כיצד להגיע.

3. הכי מומלץ – להתחבר ליפנים וללכת איתם למסעדה. את זה אפשר לעשות דרך אתרים כגון couch surfing, שאמנם מיועד לאירוח ולינה אבל הרבה אנשים משתמשים בו כדי להיפגש עם מקומיים לכמה שעות של בילוי משותף. זו אחלה דרך לקבל הדרכה אישית ביפן בחינם, וגם יפתור לכם את בעית היפנית במסעדה

אגב, להתחבר לישראלים/זרים אחרים שנמצאים ביפן ודוברים יפנית זה גם רעיון טוב לשם כך.

4. כשאתם נכנסים למסעדה לשאול אותם אם יש להם tabe houdai.

כדאי שתשאלו באנגלית.

אם תשאלו ביפנית, ויחשבו לרגע שאתם דוברים יפנית, ויגידו לכם – Hai! (כן!), ואז יתברר להם שרק את השאלה ידעתם לשאול אבל את כל ההסבר של איך המבצע עובד ובאיזה תנאים (הגבלת זמן, הגבלה מסוימת של מגוון מנות שניתן להזמין, או כל מיני דברים – למשל קודם צריך לסיים את קערת האורז הראשונה לפני שניתן להזמין עוד וכו') אתם מבינים רק באנגלית – תהיה מבוכה גדולה לנותן השירות שלכם שימצא את עצמו בסיטואציה מאוד לא נעימה, שבה הוא כביכול ענה לכם שיש אבל הוא לא יודע להסביר לכם את הכללים.

להציע לכם את המבצע בלי שיהיה אפשר להסביר לכם את הכללים נתפס עבור הרבה יפנים כרמאות של הלקוח ולכן הם יסרבו לעשות את זה.

ולכן – תשאלו באנגלית. אם נפל עליכם מישהו שיודע כמה מילים באנגלית הוא יספר לכם שיש מבצע טבהודיי רק אם הוא יודע להסביר את התנאים, וכך מובטח להם שלא תהיה אי נעימות (באופן כללי רצוי לא לגרום למצבים כאלה עם נותני שירות יפנים שכן הם בכל מקרה חוששים מהמגע עם זרים בשל מגבלת השפה ולכן אנחנו משתדלים להרגיע אותם ולא להפחיד, כמטרה קולקטיבית).

5. לנסות לחפש באינטרנט מקומות שמפרסמים באנגלית את הטבה הודיי שלהם, או לחפש בלוגרים שכותבים באנגלית שממליצים על מסעדות מקומיות ומסבירים מראש בבלוג איך המבצע באותה מסעדה עובד

********

זוכרים שהיה כתבה על מקומות שנחשבים מסוכנים ביפן, והעלו את צ'יינה טאון ביוקוהמה?

אז תדעו לכם שהרובע הזה מפורסם ביפן בעושר הקולינרי שהוא מציע, בהמון מסעדות סיניות שמחתרות ביניהן על פיות הסועדים והמרוויחים יכולים להיות – אתם!

יש שם לאחרונה "בום" של מבצעי טבה-הודיי, והתחרות כל כך עזה עד שחלק מהמסעדות התירו כל רסן והחלו להציע את המבצע ללא הגבלה של זמן. מסוכן ביותר ללא ספק.

אז….. ITADAKIMASU!!!