??קומאנו קודו kuman kodo?? – מחוז וואקאיאמה

אז איך עושים את זה?

חשוב להגיד כי מטרת הפוסט היא לא להסביר על מה הוא הקומאנו קודו, המקדשים וכו', אלא

מטרתו העיקרית של הפוסט היא לאלה שכבר נשבו בקסמו ושאלו את עצמם "אז איך עושים את זה?"

הדגש העיקרי פה הוא על האיך – הפרקטיקה שבדבר. איך מגיעים, איך מתניידים וכו'.

יש פוסטים רבים בקבוצה יפן למטיילים על ה"מה", שמפרטים על הקומאנו עצמו, אז אל תעצרו בפוסט הזה ותמשיכו לחקור. גם Japan Guide היא אופציה מצוינת תמיד (https://www.japan-guide.com/e/e4950.html)

השאר כמובן על אחריותכם ?

לנוחיותכם, מספר סעיפים. 

א. הקדמה + קצת על המסלול.

ב. דרכי הגעה

ג. אורך

ד. קושי

ה. לינה

ו. דברים נוספים.

הקדמה + קצת על המסלול Kumano Kodo (אפשר לדלג)

אחרי שיצאנו משביל הסושי* (המקבילה היפנית של שביל החומוס) והתרחקנו ממפלצות הבטון, משלטי הניאון שלא נגמרים, ומהנחילים האין סופיים של ספק יפנים-ספק רובוטים בחליפות, הגענו לאחד היעדים המשמעותיים והשונים ביותר.

הגענו לטרק. ביפן.

שמעתם פעם על טרקים ביפן?
אם לא, אל תדאגו – כי גם רוב היפנים לא.

הקומאנו קודו (Kumano Kodo) הוא אחד ממסלולי העלייה לרגל העתיקים והקדושים ביותר.
הוא גם מסלול העלייה לרגל היחיד ביפן ואחד מתוך שניים בעולם שמוכר באונסק"ו.
והיופי הגדול ביותר? שישראל עדיין לא עלתה עליו.

אז חוזרים לשורשים. מתאימים את עצמנו שוב.
שולפים מהמוצ'ילה חזרה את נעלי ההרים; שכבר כמעט חודש לא ראו אור יום.
את מכנסי הטיולים; שעדיין נקיים מהכביסה האחרונה אי שם במזרח.
ובעיקר את הפליאה הזאת, עם העיניים הגדולות שלרוב מתלוות אליה, כשאתה הולך בתוך שביל שמעולם לא היית בו – ושכנראה גם לא תחזור אליו לעולם.

*שביל הסושי – הערים והמקומות שבהם הישראלים מבקרים כשהם מגיעים ליפן. כוללים לרוב המוחלט את טוקיו-קיוטו – אוסקה. חלקם הקטן פורץ גבולות. הרוב המוחלט – לא.

  דרכי הגעה 

למרות המקום היחסית מבודד, כרגיל ביפן הכל נגיש ונוח. אל תתנו למיקום הנידח להרתיע אתכם – מדובר במסע קל במיוחד כדי להגיע לחצי האי קיי (Kii Peninsula).

אני הגעתי דרך אוסקה, וממליץ לכם גם.
לצורך העניין, אפרט פה רק על מה שעשיתי – דרך אוסקה – כולל המחירים.
(ניתן גם לעשות את הדרך מנארה, אומנם אותה עשיתי רק בחזור.)

אז איך מגיעים?

באוסקה/איפה שלא תהיו נוסעים לתחנת Shin-Osaka. זאת הנסיעה הפשוטה ביותר בכל המסע הזה, והעלות בה כרוכה מאיפה אתם מתחילים ובאיזה כלי תחבורה.

אנחנו היינו באיזור Namba באוסקה, והרכבת לשם עלתה לנו 280¥.

את תחנת שין-אוסקה אולי יכירו מי שנוסעים בשינקאנסן. אם לא – הכל טוב. קלה לניווט, פשוטה מאוד. יש כספומט של 7-11 ליד הקופות למי שרוצה למשוך כסף – מומלץ מאוד. מספר הכספומטים באיזור הקומאנו מועט, קל וחומר לכרטיסי אשראי בינלאומיים.

אז זהו סוף השלב הראשון. עד כה – הכל קל.

בהגיעכם לשין אוסקה, קנו את כרטיס הרכבת ל Kii-Tanabe. עלות הכרטיס היא לא פחות מ- 4750¥.

תחנת רכבת Kii-Tanabe

זמן הנסיעה הוא כשעתיים, ומדובר בקו JR Limited Express. 

תהנו מהנסיעה – נוף יפהפה. ניתן לסובב את הכיסאות כמו ברוב הרכבות ולשבת בקבוצה. רק לא לשים את המזוודות במעבר, וכרגיל לשמור על האתיקות שאתם מכירים ברכבות.

מ-Kii Tanabe פנו שמאלה בצאתכם מתחנת הרכבת. תוכלו לראות מרכז מבקרים (Tourist Information Center ) שם יש אלפי חוברות וברושורים שיעזרו לכם. אל תפספסו אותן! מלאות במלא מידע חשוב שיעזור לכם בכל שלב בשהותכם שם. אנחנו לקחו שני עותקים לכל אחד – והם עזרו לנו יותר משחשבנו.

תיקחו את האוטובוס שיוצא מתחנה מספר 2. (או התחנה שבה היעד שלכם נמצא כמובן)

פה יכול להיות שתיתקלו בחווית האוטובוס בפעם הראשונה, כי אנחנו (לאחר כמעט שבועיים ביפן) כן.

למי שלא יודע איך עובדים האוטובוסים ביפן – 

עולים מאחורה ולוקחים כרטיס. על הכרטיס רשום מספר (מספר התחנה שלך במסלול של האוטובוס. נגיד, אתה התחנה השלישית מתוך 10), ומשלמים רק כשיורדים לפי מספר התחנה שממנו התחלת.

מאוד פשוט וקל להבנה. שימו לב שצריכים עודף מדויק, לכן להתחיל להסתובב עם מטבעות זה יתרון. יש לכם ליד הנהג מכונה לעודף לשטרות ומטבעות גדולים, אז אל תלחצו.

מKii-Tanabe עליכם כבר לדעת לאן אתם נוסעים. ככל הנראה אתם עדיין עם המזוודות, אז היעד הראשון יהיה יעד הלינה שלכם.

אנחנו התחלנו בHongu Taisha, ולשם נסענו מתחנת האוטובוס. 

גם פה הנסיעה ארכה כשעה וחצי, ועלתה לנו 2060¥.

בין כל איזורי הקומאנו קודו יש אוטובוסים מסודרים, וההתניידות באוטובוסים קלה מאוד. יש חוברות בכל מרכז מבקרים לגבי השעות, ותמיד אפשר לשאול בהוסטלים.

אורך המסע 

היופי בקומאנו-קודו הוא שהוא גמיש ומתאים את עצמו מאוד. גם אם אתם לא בכושר – המסלול הזה הוא בשבילכם. אם אתם בכושר ומחפשים אתגרים – אז המסלול הזה הוא בשבילכם.

אתם בוחרים איך לעשות אותו. האם לפצל אותו למספר מקטעים? אפשרי.

האם לעשות מסלול מעגלי? אפשרי. 

גם לקחת אוטובוס לנקודה רחוקה ולחזור חזרה – אפשרי ומומלץ.

אפשר לגשת למסלולים בעשרות דרכים, וכולם טובות. מה שמתאים לכם הוא מה שעובד. 

ניתן לעשות מסלול יומי קליל של שלוש שעות, לשמונה שעות, לשתיים עשרה שעות ואילך.

למסלול הארוך ביותר קוראים Nakahechi, והוא כביכול המסלול "המקורי", מתחילתו ועד סופו של הקומאנו. לא עשיתי אותו, לכן לא אפרט עליו.

 קושי 

כמו בסעיף הקודם, הכל בהתאם לאורך המסלול.
עם זאת, גם לנקודות ההתחלה השפעה רבה.

ישנם מסלולים שיהיו קלים יותר אם תתחילו מצידם השני (משמע – תרדו אותם מאשר שתעלו אותם).

ישנם גם מסלולים שיהיו קשים לא משנה מאיפה תתחילו, כי לאורכם יהיו גם עליות וגם ירידות.

על מנת להקל על רמת הקושי, חשוב לוודא את טיב המסלול טרם יציאתכם, מזג האוויר, ונקודת ההתחלה הטובה ביותר.

שימו לב – העלונים המחולקים במרכזי המבקרים מציינים אפילו את הגובה של המסלולים לאורך המסלול כולו(!) היפנים יודעים להסביר הכל ובצורה מושלמת.

קחו אתכם תמיד לפחות 4 ליטר מים לבן אדם ביום חם, או 3 ליטר לבן אדם ביום קריר. ישנם עצירות בדרך, לכן ניתן גם לבוא עם בקבוקי מים קטנים ולמלא אותם לאורך הדרך. בחלק מהמסלולים יש חנויות קטנות ואפילו מכונות שתייה. עם כן, לא להסתמך עליהם ולבוא מוכן מראש.

על ציוד נוסף לא אפרט, כי כולנו ילדים גדולים ויודעים מה לקחת לחיק הטבע. אם בכל זאת אתם תוהים איזה ציוד – אתם מוזמנים לשאול בתגובות ואענה בשמחה.

לסיכום עניין הקושי – ראיתי אנשים שהיו בני 50, 60 וגם מעלה, שעשו בדיוק את מה שאני עשיתי.

אל תשכחו שמדובר בדרך עתיקה ומקודשת. משמע שבזמן שאתם מתנשפים בעלייה, תזכרו תמיד שהיה כנראה איזה נזיר זקן בן 80 שכנראה עשה את אותו מסלול בדיוק לפני אלף שנה.

 ⛺ לינה ⛺

אופציות הלינה הינן, באופן מפתיע, רבות ומגוונות לאורך הקומאנו. אני אפרט על המקומות שהייתי בהם, ועל אחד שאני במיוחד ממליץ עליו.

בנוסף – המחירים אינם שונים דרסטית בקומאנו מבכל שאר יפן. 

אנחנו ישנו לאורך שהותנו בשני מקומות:

בHongu Taisha ישנו בKumano Backpackers. 

עלה 3,800 ללילה לחדר בדורמס.

בפועל המקום היה ריק לחלוטין וקיבלנו גסטהאוס שלם במחיר של דורמס.

לבעלים גם מסעדה שמתפקדת כקבלה. יודע אנגלית טובה, תמיד שמח לעזור.

בYunomine Onsen ישנו בJ-Hoppers Kumano Yunomine. עלה 3,500 ין לחדר בדורמס ו13,500 ין לחדר פרטי של 2-3 אנשים. בפועל יצא לנו זול יותר.

אנסה להיות אובייקטיבי – אבל המקום מושלם.

הצוות דובר אנגלית שוטפת, המקום מלא ותוסס אנשים מכל העולם ובכל הגילאים,

יש אונסנים במקום בחינם (שלושה! פרטים, פתוחים 24/7 ומשמשים כמקלחת), אורז חינם בין 6 בערב ל6 בבוקר, ואפילו מוכרים ראמן, מנות חמות, חטיפים ומאפים למי שרעב במהלך היום.

ממליץ למי שמגיע לקומאנו להיות שם לאורך הטיול כולו, ולצאת לטיולי יום משם.

לסיים יום באונסן זאת הדרך הטובה ביותר לסיים יום של טיולים.

 ☕ דברים נוספים 

Cafe Bonheur (טבעוני / צמחוני) – בנקודה הזאת בפוסט אהיה ממש לא אובייקטיבי, ואגיד: בקומאנו יצא לנו לאכול במסעדה הטעימה ביותר שאכלנו בה ביפן עד אותה נקודה (מעל שבועיים). המקום בבעלות של אישה יפנית צעירה למראה ונעימת הליכות. ועכשיו ברצינות – יורי היא אחת הבחורות היפניות החמודות ביותר שפגשתי. מלאת שמחה, טוב ורצון לעזור. היא גם הטבחית הטובה ביותר, ומנהלת המסעדה הטובה ביותר.

האוכל שהיא מכינה הוא אלוהי. לא פחות. אכלנו אצלה כל יום מתוך השלושה ימים שהיינו בהונגו. היינו סתם קופצים אליה לארוחות צהריים וערב, וגם לקפה.

הקטע הוא, כמו שרשמתי בהתחלה, שהמקום שלה הוא טבעוני. משמע אין בשר או ביצים – דבר שאישית לי היה אמור להיות קשה איתו. אבל לא קרה הדבר, וכל דבר שנמצא בתפריט שלה כאילו נפל מגן עדן.

ממליץ בחום זה אנדר-סטייטמנט. אני אטוס ליפן רק כדי לאכול אצלה שוב.

✌ סיכום ✌

אט-אט גם מחוז ואקאיאמה והקומאנו קודו תצטרפנה למסלולן של המטייל הישראלי. סעו, לכו, ותצעדו כל עוד עמנו המופלא לא עלה על הפנינה הקטנה הזאת, ששוכנת דרום לאוסקה ולקויה-סאן. אני לא מיציתי, גם אם לא מעט, את הקומאנו קודו. לא גירדתי ממנו כלום, והיינו שם כמעט שבוע. אם היה לכם ספק עד כה מה להוסיף לטיול שלכם ביפן – משהו קצת מרענן, שונה ואחר – מצאתם את היעד הבא שלכם.

 [kkstarratings]